ניסיתי להדביק את צעדיך

שהיו מהירים.

רגלי הקצרות מתקשות

בשעה שאת שועטת ברחובות.

חכי לי. אני לא מספיקה.

אומרת בלי קול.

דוחפת את ידי הנמתחת

קדימה, כדי להגיע לידך המתרחקת.

אני מתנשפת. בקושי נושמת.

את מכונסת. מוטרדת.

ואני מקשקשת …

הולכת, הולכת.

את ממהרת. תמיד ממהרת.

ואני מתאימה את עצמי.

את  זו שקובעת את הקצב

שלך ושלי.