פתאום הבטתי בך,

לא יודעת למה.

כבר כמה שנים שאני מתחמקת מלהסתכל.

ואז ראיתי שקפצה עליך זקנה,

השיער אפור, כמעט לבן.

פתאום אתה איש מבוגר.

פתאום נראית חלש ואבוד

לא אותו האדם הבטוח.

פתאום נראית חושש ועצוב.

כמו כדור שירד ממנו האוויר,

וצבעיו הטשטשו.

נשכח בחצר באיזו פינה.

מחכה.

מחכה למה?

מחכה לי?

אבל אני כבר הלכתי מזמן.

אתה מרגיש.

אני הייתי האוויר בכדור,

מן הסתם.

לפעמים אי אפשר לתקן את פגעי הזמן,

לפעמים אסור להביט אחור.

לפעמים צריך להמשיך ללכת.