כשהיועץ פגש את היועצת
ישבו שעות, ימים, שבועות, חודשים.. ולירלרו.
על מה קרה, על מה קורה.
ואילו אירועים יקרו.
כשהיועץ פגש את היועצת,
הם לא דיברו על מה הם מרגישים.
הם הסתתרו. פעם מאחורי העץ ופעם מאחורי השיח.
כשהם אורבים למיץ פטל.
לדבר על אחרים
עושה להם ממש נעים.
הם השופטים וגם התליינים
והכל מתוך אהבה צרופה
והם יגידו שאין שם טיפת ביקורת או טינה.
כשהיועץ פגש את היועצת
על קפה וסיגריה,
הם התבוננו אל האופק במבט מצועף וזחוח
ונאנחנו אנחה עמוקה,
מתוך חשיבות עצמית גדולה.
כשהיועץ פגש את היועצת
הוא הרים לה… היא גם.
וכל תובנה שעלתה גרמה להם לחייך בהנאה גדולה.
רווח להם קמעא, מצפים לפעם הבאה.
