שוב הודעה.

אתה מכין אותנו,

מכין את עצמך.

זה כל רגע יכול לקרות.

תתכוננו.

אני דוחקת את הידיעה

לפינה הכי רחוקה

שיכולה. נושמת

נשימה עמוקה וממשיכה.

ואז בטלפון, נשמעת הודעה.

אתה שוב לובש את בגדי

המלחמה.

ויוצא.

זה ארוך וזה בכל גזרה

וכן, זה צו השעה.

אני יודעת.

התעייפת. אני מרגישה.

התעייפתם מאד.

המשא כבד

ונעשה כבד יותר, מכניסה לכניסה.

וכן יש תהיות. רבות.

אנחנו שומרים אותן בלב.

טומנים עמוק עמוק את החרדות

ואת כל השדים והמפלצות.

ומקווים,

מקווים לטוב.