אתה מחזיק אותם ברצועה, פעם מצמצם ופעם משחרר את החגורה. הם לא יכולים לעצור להשתין בצד ללא רשותך. אתה אוהב...

הכעס השקט והשקט שכועס מחרישים את אזניי, מזכירים לליבי שיש עוד דרך עבורי. הטינה הרועשת המושתתת על אינספור אירועים, שוב...

הקול, קולו של יעקב. והידיים של עשיו. כשאת מדברת, מי משתמש בקולך? ואיפה את? המשפטים נשלחים ממך אבל התוכן, מעולם,...

לפעמים אני מתאמצת מידי. עם השנים והגיל למדתי להתאמץ פחות. אף פעם לא התאמצתי במדויק. הלב הוא שהכתיב והוא בחר...

אשה גבוהה, לצידה יושב פודל צייתן. הפה הרע נע ימינה שמאלה מעלה, מטה מתעוות בשמחה יהירה. מביטה בך משתלחת חסרת...

לא עושה עניין. יודעת שזה נוח לכולם שאני לא עושה עניין. בדרך כלל שותקת, בטח העיניים מספרות. לא עושה עניין....

ביני לבינך יש כבר כל כך הרבה דברים ילדים ובית, בעלי חיים. בינינו יש, משברים, מריבות שמחות גדולות שמחות קטנות,...

עם השנים, משילה אנשים ואחרים משילים אותי. יש בזה עצב להיפרד אבל במקום שמתפנה יש הרבה אור שנכנס לרווח. ממיינת...

עולה על גדותיי... גולשת החוצה. מזדרזת כדי להנמיך את האש, להוריד את גובה הלהבות. נאבקת בשדים שוב דוחפת את הגבולות....

אל תיקחי ללב. שמעתי את המשפט הזה כל כך הרבה ממך. אל תיקחי ללב. אל תיקחי ללב. המשפט מהדהד. חוזר...