משילה אנשים
עם השנים, משילה אנשים ואחרים משילים אותי. יש בזה עצב להיפרד אבל במקום שמתפנה יש הרבה אור שנכנס לרווח. ממיינת...
Read moreDetailsעם השנים, משילה אנשים ואחרים משילים אותי. יש בזה עצב להיפרד אבל במקום שמתפנה יש הרבה אור שנכנס לרווח. ממיינת...
Read moreDetailsעולה על גדותיי... גולשת החוצה. מזדרזת כדי להנמיך את האש, להוריד את גובה הלהבות. נאבקת בשדים שוב דוחפת את הגבולות....
Read moreDetailsאל תיקחי ללב. שמעתי את המשפט הזה כל כך הרבה ממך. אל תיקחי ללב. אל תיקחי ללב. המשפט מהדהד. חוזר...
Read moreDetailsהייתי כבר בדרך החוצה ... משהו עצר אותי. מה ניעור בי פתאום? אולי נזכרתי במשהו, אולי כי סלחתי. אולי כי...
Read moreDetailsהפחד היה שפת האהבה שלנו. עצרתי את הנשימה כל כך הרבה פעמים. חששתי מהרעש. חששתי מההשלכות. חששתי מהדרמה. דיברתי פחות...
Read moreDetailsהקול, קולו של יעקב. והידיים של עשיו. כשאת מדברת, מי משתמש בקולך? ואיפה את? המשפטים נשלחים ממך אבל התוכן, מעולם,...
Read moreDetailsהכעס השקט השקט שכועס מחרישים את אזניי מזכירים לליבי שיש עוד דרך עבורי. הטינה הרועשת המושתתת על אינספור אירועים, שוב...